התשובה הקצרה: בטיול עם ילד עם סוכרת נעורים לוקחים כפול מכל ציוד, מחלקים אותו בין שני תיקי יד, שומרים את האינסולין בצידנית שמחזיקה את כל ימי הנסיעה, ומתכננים מראש מה עושים בימים שבהם אין מקרר. את התוכנית הרפואית לטיול מתאמים עם הצוות המטפל לפני היציאה.
הורים לילדים עם סוכרת נעורים יודעים שטיול מתחיל הרבה לפני שיוצאים מהבית. הרשימה הזו נועדה לעזור לא לשכוח כלום, ולהגיע לטיול עם פחות לחץ.
שלושה כללים לפני הרשימה
- כפול. כמות כפולה ממה שצריך לימי הטיול, במיוחד באינסולין, מחטים, סנסורים וסטריפים.
- מפוצל. מחלקים את הציוד בין שני תיקי יד, של שני הורים אם אפשר. תיק שלא הגיע לא יעצור את הטיול.
- איתכם. שום דבר קריטי לא נכנס למזוודה שנשלחת לבטן המטוס.
רשימת הציוד
תרופות והזרקה
- עטי אינסולין לכל סוג, פי 2 מהנדרש
- מחטים לעטים
- ציוד למשאבה, אם יש, ועטים כגיבוי למקרה של תקלה
- גלוקגון או כל טיפול חירום שהצוות המטפל המליץ עליו
מדידה
- סנסורים רזרביים, אם הילד משתמש בניטור רציף
- מד סוכר וסטריפים, גם כשיש ניטור רציף
- סטריפים לבדיקת קטונים
- מטענים ומתאם שקע למדינת היעד
סוכר ואוכל
- סוכר זמין לטיפול בירידות, בכמה מקומות: בתיק של הילד, בתיק של כל הורה
- חטיפים לימים שבהם לא ברור מתי תהיה ארוחה
קירור
- צידנית לתרופות, עם קרחונים מוקפאים מהלילה
- סט קרחונים נוסף לטיסה ולימים ארוכים
- דרך לדעת מה הטמפרטורה בפנים, צג או מדחום
מסמכים
- מכתב מהרופא באנגלית: אבחנה, תרופות, והצורך לשאת מחטים וציוד
- רשימת תרופות ומינונים
- ביטוח נסיעות שמכסה מצב רפואי קודם. כדאי לוודא זאת מול חברת הביטוח לפני הנסיעה
- טלפון של הצוות המטפל, ושל בית חולים או מרפאה קרובים ליעד
בדרך: טיסה וקונקשנים
האינסולין והציוד נמצאים בתיק היד, ולא בבטן המטוס, שם הטמפרטורה יכולה לרדת נמוך מאוד. מחשבים את זמן הקירור לפי כל הדרך מהבית עד המלון, לא לפי שעות הטיסה. כל הפרטים נמצאים במדריך לטיסה עם אינסולין.
במלון
- מבקשים מקרר בחדר כבר בהזמנה, ומזכירים שוב בקבלה.
- במיני-בר שומרים את האינסולין בתוך הצידנית, רחוק מהדופן האחורית, כי חלק מהמקררים האלה מקפיאים. על זה בהרחבה במדריך על הקפאה.
- בודקים את הטמפרטורה בלילה הראשון.
- מקפיאים את הקרחונים בלילה ליום שאחרי. אם אין מקפיא בחדר, מבקשים מהמטבח או מהקבלה.
בימי טיול ובטרקים
בימים של טיול בחוץ, ובמיוחד בטרק שבו אין מקרר כל לילה, עוברים לשגרה:
- כל ערב: מקפיאים סט קרחונים במקפיא של המלון, האכסניה או הבקתה.
- כל בוקר: מחליפים לקרחונים הקפואים.
- במשך היום: הצידנית בתוך תיק הגב, בצל, ופותחים אותה רק כשצריך.
- במקומות קרים: שומרים את העט קרוב לגוף, ולא בתיק שנשאר בחוץ בלילה.
שימו לב שפעילות, חום ושינויי שעון משפיעים גם על הערכים עצמם. את זה מתכננים מראש עם הצוות המטפל.
כשהילד יוצא בלעדיכם
טיול שנתי, קייטנה או תנועת נוער: מסבירים למדריך או למלווה איפה הצידנית, שהיא לא נשארת באוטובוס או בשמש, ומה עושים במצב של ירידה. צידנית עם צג עוזרת גם כאן, כי גם מי שלא מכיר את הנושא יכול לראות שהטמפרטורה תקינה. על ימים חמים בארץ כתבנו במדריך על אינסולין בקיץ.
איפה MediGuard נכנס לתמונה
הרבה מהלקוחות שלנו הם הורים שמטיילים עם ילד עם סוכרת. נרתיק הקירור של MediGuard נכנס לתיק גב, מאושר לטיסה, ויש לו צג שמראה את הטמפרטורה בפנים בכל רגע. בתצורה הבסיסית, עם 2 הקרחונים שבאריזה אחרי הקפאה של לילה, הוא שומר על 2–8°C למשך כ-10 שעות (8–12, לפי החום בחוץ). לימים ארוכים ולטיסות, עם 2 קרחונים נוספים ושיטת ההחלפה, מגיעים עד 36 שעות.
לנרתיק ולקרחונים הנוספים לטיול ←
שאלות נפוצות
כמה אינסולין לקחת לטיול?
המלצה נפוצה היא כפול מהכמות שצריך, מחולקת בין שני תיקי יד. את הכמות המדויקת מתאמים עם הצוות המטפל.
מה עושים אם אין מקרר במלון?
מבקשים מהקבלה. אם אין, מקפיאים קרחונים במקפיא של המלון ומחליפים בצידנית כל בוקר.
אפשר לצאת לטרק עם אינסולין?
כן, הרבה משפחות עושות זאת. צריך לתכנן איפה מקפיאים קרחונים בכל ערב, ולתאם מראש עם הצוות המטפל את ההתאמות לפעילות.
איך מחלקים את הציוד בין התיקים?
בכל תיק יד סט שלם לכמה ימים: אינסולין, מחטים, ציוד מדידה וסוכר. כך, אם תיק אחד נעלם, הטיול ממשיך.